יום שישי, 8 במאי 2009

פוסט ראשון ומרגש במיוחד

כבר הרבה זמן מדגדגד לי באצבעות לפתוח בלוג משלי
אני קוראת אדוקה של בלוגים רבים בנושאי יצירה בזמן האחרון
ואפילו חזרתי קצת ליצור ו"ללכלך" את הידיים בהנאה גדולה.
שני השובבים בבית מספקים "פנינות" בלתי נגמרות ברמה יומיומית
והגיע הזמן שאתחיל לתעד, כדי שאוכל לעשות להם פדיחות כשיהיו גדולים :-)
אז הנה קצת תמונות של המתוקים שלי מחופשת הפסח

לפני ליל סדר (שני) אצל סבא ששון וסבתא עירית בגינה





































אוכלים ארטיקים להנאתם





בג'ונגל כיף שבקיבוץ בית זרע (ליד הכנרת)





































על שפת הכנרת המאד סוערת, שניהם כמובן לא הסכימו לוותר על ההנאה של המים, היה קר מאד ואי אפשר היה להכנס לכנרת, אז הם קפצו להם באושר בשלוליות מסביב, חפרו תעלות למים והשפריצו אחד על השני.







בארוחת סיום לטיול הנהדר בבית הפנקייק בכפר ויתקין
איתי ביקש שנזמין לו פנקייק עם דובדבנים, הזמנו מנה רגילה, וחילקנו ל-2, אחד לאיתי ואחד לאוהדי. מהרגע שהמנה הגיעה, איתי לא הפסיק להגיד "אני לא מאמין... איזה פנקייק.. כמה דובדבנים...איזה טעים...אני לא מאמין.." בסה"כ הוא אכל ביס אחד מהמנה שלו, אוהדי לעומת זאת, לא בזבז מילים מיותרות, העיף את כל הדובדבנים מהפנקייק, הרים אותו בשתי ידיים כמו פיתה, ולקח ביס (מהאמצע כמובן) אחרי ביס, עד שהפנקייק נעלם :-)




ועם המשקפי שמש החדשים, אוהדי שם אותם ואומר לעצמו חתיךךךךךךךךך







תגובה 1:

  1. קוצ'קוצ'ו היקרה,

    ברכות לרגל הבלוג החדש!
    מאחלת לך שתמיד תעלי לבלוג רק תמונות משמחות, משעשעות ומלבבות כמו אלו.

    אוהבת אותך וגזורה על הילדים שלך,
    אפי

    השבמחק