ביקור בספארי

בשבת לפני שבועיים היינו בספארי ברמת גן.

עד שהגענו כמובן שאוהדי נרדם (ככה זה כשמתעוררים בחמש וחצי בבוקר - בעשר כבר נרדמים שוב...)

התחלנו לנסוע באיזור החיות החופשיות מבלי להעיר אותו, יניב פרק את הכסא של איתי וישב איתו ביחד מאחורה ואני נהגתי, כדי שאם איזה יען יכניס את הראש פנימה לאוטו, יהיה מי שיגן על איתיתוש ולא סתם יצרח בהיסטריה...

אנחנו נוסעים לנו ברחבי הספארי, ויניב ואני בשיא ההתלהבות כל שניה אומרים - איתי - תראה את הזברה, איתי - תראה את הקרנף, איתי - תראה את היען, עד שפתאום איתי בשיא העצבים אומר לנו - "מה אתם אומרים לי כל הזמן לראות חיות??? אני יכול לראות אותן לבד!!!"

נשארנו ללא מילים :-)

האמת היא שאחת המסקנות שלנו מהביקור בספארי היא שהילדים רק רוצים פיסת דשא גדולה להתרוצץ עליה ואנחנו הם אלו שמתלהבים בעיקר מהחיות...

אז קצת תמונות בכל זאת מהילדים המתוקים שלי שרוצים לעשות ה-כ-ל לבד (אפילו לראות את החיות ל-ב-ד)

***ניתן ללחוץ על התמונות על מנת להגדילן***

פוסט ראשון ומרגש במיוחד

כבר הרבה זמן מדגדגד לי באצבעות לפתוח בלוג משלי
אני קוראת אדוקה של בלוגים רבים בנושאי יצירה בזמן האחרון
ואפילו חזרתי קצת ליצור ו"ללכלך" את הידיים בהנאה גדולה.
שני השובבים בבית מספקים "פנינות" בלתי נגמרות ברמה יומיומית
והגיע הזמן שאתחיל לתעד, כדי שאוכל לעשות להם פדיחות כשיהיו גדולים :-)
אז הנה קצת תמונות של המתוקים שלי מחופשת הפסח

לפני ליל סדר (שני) אצל סבא ששון וסבתא עירית בגינה

אוכלים ארטיקים להנאתם

בג'ונגל כיף שבקיבוץ בית זרע (ליד הכנרת)

על שפת הכנרת המאד סוערת, שניהם כמובן לא הסכימו לוותר על ההנאה של המים, היה קר מאד ואי אפשר היה להכנס לכנרת, אז הם קפצו להם באושר בשלוליות מסביב, חפרו תעלות למים והשפריצו אחד על השני.

בארוחת סיום לטיול הנהדר בבית הפנקייק בכפר ויתקין

איתי ביקש שנזמין לו פנקייק עם דובדבנים, הזמנו מנה רגילה, וחילקנו ל-2, אחד לאיתי ואחד לאוהדי. מהרגע שהמנה הגיעה, איתי לא הפסיק להגיד "אני לא מאמין... איזה פנקייק.. כמה דובדבנים...איזה טעים...אני לא מאמין.." בסה"כ הוא אכל ביס אחד מהמנה שלו, אוהדי לעומת זאת, לא בזבז מילים מיותרות, העיף את כל הדובדבנים מהפנקייק, הרים אותו בשתי ידיים כמו פיתה, ולקח ביס (מהאמצע כמובן) אחרי ביס, עד שהפנקייק נעלם :-)

ועם המשקפי שמש החדשים, אוהדי שם אותם ואומר לעצמו חתיךךךךךךךךך